Moed Katan 30

Kapitel 30

א דמות דיוקני נתתי בהן ובעונותיהם הפכתיה כפו מטותיהן עליה מנודה ומצורע מה הן בכפיית המטה תיקו

1 Ich hatte ihnen mein Ebenbild gegeben, durch ihre Sünde aber habe ich es verwandelt; so mögen sie daher das Bett umlegen. Sind aber auch Bannbelegter und Aussätziger zum Bettumlegen [verpflichtet]? – Dies bleibt unentschieden.

ב אבל אסור בעשיית מלאכה דכתיב (עמוס ח, י) והפכתי חגיכם לאבל מה חג אסור במלאכה אף אבל אסור במלאכה

2 Dem Leidtragenden ist die Verrichtung der Arbeit verboten, denn es heißt: ich werde eure Feste in Trauer verwandeln, wie am Feste die Arbeit verboten ist, ebenso ist dem Leidtragenden die Arbeit verboten.

ג מנודה מהו בעשיית מלאכה אמר רב יוסף ת"ש כשאמרו אסור בעשיית מלאכה לא אמרו אלא ביום אבל בלילה מותר וכן אתה מוצא במנודה ובאבל מאי לאו אכולהו לא אשארא

3 Ist aber auch dem Bannbelegten die Verrichtung der Arbeit [verboten]? R. Joseph erwiderte: Komm und höre: Wenn sie gesagt haben, die Verrichtung der Arbeit sei verboten, so erstreckt sich dies nur auf den Tag, nachts aber ist es erlaubt. Und dasselbe findest du auch beim Bannbelegten und beim Leidtragenden. Dies bezieht sich wohl auf alles. – Nein, nur auf die übrigen [Verbote]. –

ד ת"ש מנודה שונה ושונין לו נשכר ונשכרין לו שמע מינה מצורע מהו בעשיית מלאכה תיקו

4 Komm und höre: Der Bannbelegte darf lehren und man darf ihn lehren, er darf sich vermieten und man darf sich ihm vermieten. Schließe hieraus. – Ist dem Aussätzigen die Verrichtung der Arbeit [erlaubt]? – Dies bleibt unentschieden.

ה אבל אסור ברחיצה דכתיב (שמואל ב יד, ב) ואל תסוכי שמן ורחיצה בכלל סיכה

5 Dem Leidtragenden ist das Baden verboten, denn es heißt: salbe dich nicht mit Öl, und das Baden ist im Salben einbegriffen, denn es heißt: es kam wie Wasser in sein Inneres und wie Öl in seine Gebeine.

ו מנודה מהו ברחיצה אמר רב יוסף ת"ש כשאמרו אסור ברחיצה לא אמרו אלא כל גופו אבל פניו ידיו ורגליו מותר וכן אתה מוצא במנודה ובאבל מאי לאו אכולהו לא אשארא מצורע מהו ברחיצה תיקו

6 Ist aber auch dem Bannbelegten das Baden [verboten]? R. Joseph erwiderte: Komm und höre: Wenn sie gesagt haben, das Baden sei ihm verboten, so sagten sie es nur vom ganzen Körper, [das Baden] von Gesicht, Händen und Füßen aber ist erlaubt. Und dasselbe findest du beim Bannbelegten und beim Leidtragenden. Dies bezieht sich wohl auf alles. – Nein, nur auf die übrigen [Verbote]. – Ist dem Aussätzigen das Baden [erlaubt]? – Dies bleibt unentschieden.

ז אבל אסור בנעילת הסנדל מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל (יחזקאל כד, יז) ונעליך תשים ברגליך מכלל דכולי עלמא אסור

7 Dem Leidtragenden ist das Anziehen der Sandalen verboten, denn da der Allbarmherzige zu Jeḥezqel sagte: ziehe deine Sandalen an deine Füße, so ist es demnach jedem anderen verboten.

ח מנודה מהו בנעילת הסנדל אמר רב יוסף תא שמע כשאמרו אסור בנעילת הסנדל לא אמרו אלא בעיר אבל בדרך מותר הא כיצד יצא לדרך נועל נכנס לעיר חולץ וכן אתה מוצא במנודה ובאבל מאי לאו אכולהו לא אשארא

8 Ist aber auch dem Bannbelegten das Anziehen der Sandalen [verboten]? R. Joseph erwiderte: Komm und höre: Wenn sie gesagt haben, das Anziehen der Sandalen sei verboten, so gilt dies nur für die Stadt, auf der Reise aber ist es erlaubt. Und zwar: begibt man sich auf die Reise, so ziehe man sie an, kommt man in die Stadt, so ziehe man sie aus. Und dasselbe findest du auch beim Bannbelegten und beim Leidtragenden. Dies bezieht sich wohl auf alles. – Nein, nur auf die übrigen [Verbote]. –

ט מצורע מהו בנעילת הסנדל תיקו

9 Ist dem Aussätzigen das Anziehen der Sandalen [erlaubt]? – Dies bleibt unentschieden.

י אבל אסור בתשמיש המטה דכתיב (שמואל ב יב, כד) וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה מכלל דמעיקרא אסור

10 Dem Leidtragenden ist der Beischlaf verboten, denn es heißt: und als David seine Gemahlin Bath Šeba getröstet hatte, begab er sich zu ihr; vorher war es ihm demnach verboten.

יא מנודה מהו בתשמיש המטה אמר רב יוסף ת"ש כל אותן שנים שהיו ישראל במדבר מנודין היו ושימשו מטותיהן א"ל אביי ודלמא מנודה לשמים שאני דקיל

11 Ist aber auch dem Bannbelegten der Beischlaf verboten? R. Joseph erwiderte: Komm und höre: All die Jahre, die die Jisraéliten in der Wüste weilten, waren sie mit dem Banne belegt. Doch übten sie dann den Beischlaf aus. Ahajje sprach zu ihm: Vielleicht ist es beim vom Himmel mit dem Banne belegten anders, weil dies leichter ist!? –

יב קיל והא אמרת חמיר ספוקי מספקא ליה זיל הכא קמדחי ליה וזיל הכא קמדחי ליה

12 ‘Leichter’, du sagtest ja, es sei schwerer!? – Dies ist eben zweifelhaft; folgerst du so, so kannst du es zurückweisen, und folgerst du anders, so kannst du es zurückweisen. –

יג מצורע מהו בתשמיש המטה ת"ש דתניא (ויקרא יד, ח) וישב מחוץ לאהלו שיהא כמנודה וכאבל ואסור בתשמיש המטה ואין אהלו אלא אשתו שנא' (דברים ה, ל) לך אמור להם שובו לכם לאהליכם שמע מינה

13 Ist dem Aussätzigen der Beischlaf [erlaubt]? – Komm und höre: Er soll außerhalb seines Zeltes bleiben; er gleicht dem Bannbelegten und dem Leidtragenden, und der Beischlaf ist ihm verboten, denn unter Zelt ist nur die Frau zu verstehen, wie es heißt: geh, sage ihnen: Kehrt nach euren Zelten zurück. Schließe hieraus. –

יד וניפשוט נמי למנודה אמר רב הונא בריה דרב פנחס משמיה דרב יוסף מי קתני שאסור שיהא כמנודה וכאבל במילי אחרנייתא ואסור נמי בתשמיש המטה

14 Sollte er hieraus auch hinsichtlich des Bannbelegten entscheiden!? – R. Hona, Sohn des R. Pinḥas, erwiderte im Namen R. Josephs: Heißt es etwa, es sei verboten, es heißt ja nur, er gleiche dem Bannbelegten und dem Leidtragenden, nämlich in anderer Hinsicht, und auch der Beischlaf ist ihm verboten.

טו אבל אינו משלח קרבנותיו דתניא ר"ש אומר שלמים בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא אונן

15 Der Leidtragende schickt nicht seine Opfer [zur Darbringung] hin, denn es wird gelehrt: R. Šimo͑n sagte: ‘Heilsopfer’, nur wenn man im Heile ist, nicht aber, wenn man Trauernder ist.

טז מנודה מהו שישלח קרבנותיו אמר רב יוסף ת"ש כל אותן שנים שהיו ישראל במדבר מנודין היו ושלחו קרבנותיהן א"ל אביי ודלמא מנודה לשמים שאני דקיל

16 Darf aber der Bannbelegte seine Opfer [zur Darbringung] hinschicken? R. Joseph erwiderte: Komm und höre: All die Jahre, die die Jisraéliten in der Wüste weilten, waren sie mit dem Banne belegt. Doch brachten sie dann ihre Opfer dar. Abajje sprach zu ihm: Vielleicht ist es beim vom Himmel mit dem Banne belegten anders, weil dies leichter ist. –

יז קיל והאמרת חמיר ספוקי מספקא ליה ומדחי ליה

17 ‘Leichter’, du sagtest ja, dies sei schwerer!? – Dies ist eben zweifelhaft; folgerst du so, so kannst du es zurückweisen, und folgerst du anders, so kannst du es zurückweisen. –

יח מצורע מהו שישלח קרבנותיו ת"ש דתניא (יחזקאל מד, כו) ואחרי טהרתו אחר פרישתו מן המת שבעת ימים יספרו לו אלו ז' ימי ספירו (יחזקאל מד, כז) וביום באו אל הקודש אל החצר הפנימית לשרת בקודש יקריב חטאתו

18 Darf der Aussätzige seine Opfer [zur Darbringung] hinschicken? – Komm und höre: Es wird gelehrt: Und nachdem er rein geworden, wenn er sich vom Toten getrennt hat, soll man ihm sieben Tage zählen, das sind die sieben Zähltage. Und am Tage, an dem er das Heiligtum, den inneren Vorhof, betritt, um im Heiligtume Dienst zu tun, soll er sein Sündopfer darbringen,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel